מבצע ג'וחא

 

אני בטוח שבשבועות האחרונים ראיתם, שמעתם, בעיתון, ברדיו, ברשתות החברתיות -על מבצע ג'וחא.

 עכשיו אתם כמו רוב האנשים בטח אמרתם לעצמכם "אאהה , נחמד, מבצע שמחלקים לחיילים קולה ובמבה...מחמם את הלב."

 אבל האם אתם יודעים  מה עומד מאחורי הרעיון של מבצע ג'וחא? ולמה קולה ובמבה?

אז ככה: המבצע הזה נועד להנציח את רס"ן יוחאי קלנגל (המכונה ג'וחא).

 מי היה יוחאי? ואיך זה הגיעה למצב שאנחנו צריכים להנציח את שמו?

 יוחאי נולד ליוסף ברוך ומלכה קלנגל באוגוסט 1989 כבן שני להוריו (מתוך שישה). גדל והתחנך באלעזר שבגוש עציון, שם למד בבית הספר היסודי והעביר את כל שנות ילדותו ובגרותו. למד בתיכון 'דרך אבות' שבאפרת ובמרץ 2008 התגייס לחטיבת גבעתי- לגדוד 'צבר' (432).
בשירותו הצבאי עבר יוחאי בכלל תפקידי הפיקוד עד הגעתו לתפקיד מפקד הפלוגה המסייעת של גדוד 'צבר'.
כחניך בקורס מ"כים שירת יוחאי במבצע עופרת יצוקה, כחניך מצטיין בקורס מ"פים במבצע 'עמוד ענן', ובראש הפלוגה המסייעת עמד במבצע 'שובו אחים' ו'צוק איתן' ממנו החזיר את כלל חייליו ופקודיו בשלום הביתה. 
בזמן שירותו הצבאי, התחתן עם טלי, ונולדה להם בתם הבכורה אלינור.
ב- 28.1.15 בשעות הבוקר המוקדמות קיבל הגדוד הנחייה לעלות צפונה ולתגבר את גבול ישראל-לבנון לאור עלייה משמעותית בהתרעות על קו הגבול.
בשעות הבוקר, יצאו כלל קציני הגדוד לסיור שטח בגזרת הר דוב ע"מ להכיר את הגזרה טרם הם תופסים אחריות על הגזרה.
בעת הסיור, נורו מספר מטחים של טילי נ"ט לעבר השיירה, כאשר הטיל הראשון פגע ברכבו של יוחאי אשר הרג אותו במקום עם הנהג שלו, דור- חיים ניני ז"ל.
יוחאי נקבר בהר הרצל שבירושלים ביום חמישי 29.1.15
לאחר נפילתו של יוחאי, טלי ילדה את בתם השניה – ליאב.

עכשיו אספר לכם מאיפה בכלל נולד הרעיון של מבצע ג'וחא. אז ככה: בקיץ האחרון יצאנו, נוער מושב יונתן (רמת הגולן) לטיול נוער השנתי, עשינו סנפלינג, אומגה והמון כיף, אבל עשינו עוד משהו בטיול- שמענו שיחה מרתקת אך כואבת  מפי יוסף  (יקב) קלנגל, אביו של יוחאי. יוסף פתח את השיחה במילים "היום, לפני 198 יום שקלתי את בני". מיד הבנו את המשמעות של כל יום ויום שעובר על אב שאיבד את בנו.

לפני מספר שבועות ישבנו במועדון נוער, דברנו על זה שתכף יהיה יום השנה לנפילתו של יוחאי, ועלה רעיון שאולי ננסה איכשהו להנציח את זכרו. ברגע שעלה הרעיון היה ברור לכולם שעושים את זה. ואז נשאלה השאלה מה עושים? ישבנו וחשבנו 'מה נוכל לעשות... ואז אחד החבר'ה הציע "באו נעשה משו כמו שיוחאי היה עושה", הוא הזכיר לנו את מה שיוסף סיפר לנו על בנו: יוחאי היה מ"פ מיוחד, קשוח ואכפתי. כשיוחאי היה מבחין בחייל שנראה קצת שבור ומיואש, דבר ראשון היה קורה לחייל הצידה ושואל אותו "שתית?", חייל קצת נדהם מהשאלה וכמובן מגיב בשלילה. ואז יוחאי היה מוציא את הכרטיס אשראי שלו ואומר לחייל "לך, קנה לעצמך איזה בקבוק קולה, שב עם החבר'ה"...  

החלטנו שנחלק קולה ובמבה לזכרו, כך גם ננציח את שמו, גם נשמח חיילים ואולי אפילו נצליח להביא מעט אור אל משפחתו. ביום הראשון אחרי השבת הזו כבר חולקו תפקידים, כמובן שהייתה התנדבות מטורפת של כולם לעזור . וכך התחלנו את המבצע כמובן שזה היה בשיתוף של המשפחה ושל עמותת 'עוף קדימה'.  התחלנו את המבצע וזה היה מדהים לגלות את שיתוף הפעולה של כל עם ישראל ולראות כמה אנחנו עם מיוחד. אנשים שלא מקירם אותנו שולחים לנו הודעות 'איך אפשר לעזור?' ו'איפה יש פליירים של המבצע'...

ביום המבצע קיבלנו מאות תמונות של אלפי חיילים עם קולה ובמבה. מהחרמון ועד אילת, ביבשה באוויר ובים. צנחנים, גולני, שריון, תותחנים וכו'... (התמונות בפייסבוק מבצע ג'וחא-כנסו ותראו בעצמכם) מדהים ומרגש.

נכון שלפעמים מדברים דיבורים על האחדות של עם ישראל באירועים שונים, כמו: שובו אחים ובהלוויות של חיילים בודדים כשבאים אלפים ללוותם בדרכם האחרונה. אבל הפעם הרגשנו את זה וחווינו את זה על בשרנו. הרגשנו שכן, עם ישראל עשו זאת שוב.

 ואני, בתור אזרח במדינת ישראל, גאה להיות חלק מהמדינה הזאת שככה יכולה לעזור ולחזק את המשפחות השקולות ואת החיילים שלנו שעומדים על משמר ארצנו . ולסיום אני רוצה לומר תודה לכל השותפים במבצע ג'וחא, ותודה מיוחדת למשפחת קלנגל ששיתפו אותנו בסיפור שלהם ונתנו לנו את הזכות לקחת חלק במבצע הזה המיוחד הזה.

אוהבים אתכם, שיאל מדי ונוער יונתן.